רחמני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקשת למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר".

המשיב (התובע) הגיש תביעה כנגד המבקשת על סך 52,492 ₪, שעניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת רכבו.

התביעה מבוססת על פוליסת ביטוח ובה כיסוי ביטוחי, בין היתר, למקרה גניבה או אבדן (להלן:"הפוליסה"). המשיב טוען כי תגמולי הביטוח להם הוא זכאי מבוססים, כמוסכם בפוליסה, על המחירון המתפרסם על ידי השמאי לוי יצחק .

המבקשת טוענת כי התובענה אינה מתאימה לבירור בהליך של סדר דין מקוצר משום שאין המדובר בתביעה לסכום קצוב. לטענת המבקשת התביעה הינה לשווי רכב שהינו עניין שבשומה הנגזר ממרכיבים ונתונים שונים ומשתנים זאת ועוד אין הפוליסה נוקבת בסכום כלשהו לפיצוי ואף אין כל הסכמה לשווי הרכב ו/או לעניין הנזק.

מנגד, טוען המשיב בתגובתו כי סכום התביעה הינו סכום קצוב הניתן לחישוב אריתמטי על פי תנאי הפוליסה. לטענת המשיב קוד הדגם המצוין בפוליסה הינו מספר סידורי המתאים למחירון הרכב של לוי יצחק שעל פיו חשבה המבקשת את גובה פרמיות הביטוח שהיה על המשיב לשלם בגין הכיסוי הביטוחי בטרם כריתת החוזה עימו. כעת בעת קרות מקרה הביטוח מתנערת המבקשת מדרך חישוב מחיר הרכב לצורכי פרמיות ומחייבת את המבוטח ( המשיב) בדרך חישוב שונה.

לטענת המשיב, מחירון לוי יצחק הינו מחירון אשר מהווה מדד נהוג ומקובל בשוק מחירי הרכב ויש בו משום ראשית ראיה לשווי הרכב. לטענת המשיב אף יש לדחות את טענות המבקשת בדבר הפחתות שיש להפחית בחישוב מחיר הרכב שכן אלו עומדות בסתירה להנחיות המפקח על הביטוח שכן לא צוינו במעמד הצעת הביטוח למשיב. זאת ועוד, לטענת המשיב, גם אם תתקבל עמדת המבקשת באשר להפחתות הרי שגם ההפחתות הינם בבחינת סכום קצוב אשר ניתן לחישוב אריתמטי פשוט שאינו דורש כל שומה.

בתשובת המבקשת טוענת המבקשת כי מעצם העובדה כי קיימים נתונים משתנים ( הפחתות שיש להביא בחישוב) הרי שהמדובר בעניין שבשומה כאשר אין המחירון בבחינת חוות דעת ומכל מקום אין המדובר בחישוב אריתמטי פשוט שכן יש לשום את הנתונים השונים.

דיון:

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה וכן בכתב התביעה על המצורפים לו, נחה דעתי כי הדין במקרה שבפני הוא עם המבקשת.

תביעה המוגשת בסדר דין מקוצר צריכה למלא שלוש דרישות המנויות בתקנה 202 (1) (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") –

א.תביעה על סכום כסף קצוב.

ב.תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא.

ג. תביעה שיש עליה ראיה בכתב.

(בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית (2000), עמ' 13

"סכום קצוב" פירושו שהחישוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא כל צורך בשומה או בהערכה.

ההלכה היא כי:

"תביעה נגד חברת ביטוח לתשלום שוויו של נכס שהיה מבוטח בפוליסת רכוש ושנגנב או ניזק, אינה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר, אם מוטל על בית המשפט לשום את שוויו". (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995 בעמוד 659).

וכן נקבע כי:

"ההלכה כפי שהיא מתבטאת בפסיקה של בית משפט זה, מבחינה בין שני סוגי פוליסות: פוליסה שבעת הביטוח נעשתה בה הערכה של שווי הנכס המבוטח. במקרה כזה, אם נגרם אבדן מוחלט של הנכס המבוטח רשאי המבוטח לקבל את הסכום המלא של הביטוח כפי שהוא נקוב בפוליסה. הסוג השני הוא פוליסה שבה לא נעשתה הערכה כזאת; במקרה כזה זכאי המבוטח לקבל שיפוי רק לפי שיעור הנזק שנגרם לו בגבולות סכום הביטוח".